פסק-דין בתיק ת"א 49650-08

פס"ד מתייחס לתובענה שבין התובעת לנתבעת בלבד, לאחר שכל הצדדים האחרים נמחקו במסגרת הסכמות אליהם הגיעו הצדדים בדיונים השונים.

בדיון שהתקיים ביום 4.3.13 הגיעו הצדדים להסכמה על פיה סכום התובענה יועמד על הסך של 106,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2.5.07.

על מרבית העובדות נשוא תובענה זו אין בין הצדדים מחלוקת.

אין מחלוקת כי הנתבעת נקטה בהליכי גבייה, בשל חובות ארנונה, שקיומם הוכחש. אין מחלוקת כי במסגרת הליכי הגבייה ננקטו הליכי עיקול והוצאת מעוקלים, מעסקה של התובעת, בהתאם לפירוט שנערך על ידי המעקל מטעם הנתבעת, מר שאלתיאל, ואשר צורף כנספח 2 לתצהירו של מר שאלתיאל.

אין מחלוקת כי ביום 5.6.06 ננקטו הליכי הוצאת מעוקלים, והוצאו פריטים שונים, שפורטו באותו הנספח.

אין מחלוקת כי פריטים אילו הועברו לאחסנה, בחברת אביה שירותי אחסנה בע"מ, וכי בסופו של דבר נמכרו ביום 4,500 ש"ח, בלבד.

לאחר מכר המעוקלים, נקטה הנתבעת בהליכים כנגד חברת אביה שירותי אחסנה בע"מ, (להלן: "חברת אביה"), ת.א. 9230/07, בשל עמדתה, כי המעוקלים נמכרו במחיר הנמוך משווים, ובלא ידיעתה, וביהמ"ש פסק כי על חברת אביה שירותי אחסנה לפצות את הנתבעת בתשלום הסכום של 38,000 ש"ח. פס"ד צורף כנספח 1 לתצהיר ראובני מטעם הנתבעת. חברת אביה שילמה את הסך של 38,000 ש"ח הנ"ל, שקוזזו מחיוביה של התובעת בגין ארנונה. אין מחלוקת כי לאותה התובענה לא צורפה התובעת כצד, ולא הודע לה על קיומה של התובענה כנגד חברת אביה, ועל פס"ד שניתן אלא בדיעבד.

אין מחלוקת כי בינתיים ניתן פס"ד בנוגע לחיובי הארנונה במסגרת תא"ק 114/08 ביהמ"ש לעניינים מקומיים באריאל, של נפסק כי במועד הרלוונטי, הייתה חייבת התובעת ארנונה בסכום של 112,641.9 ש"ח, נכון ליום 14.4.08, ( בניכוי סכומים שונים ששולמו במסגרת הגבייה שיבוארו להלן).

התובעת עתרה בתובענה להורות לנתבעת לשלם בגין הנזקים שנגרמו לה, בסכום של 232,800 ש"ח שהועמדה כאמור לעיל בהסכמת הצדדים על הסכום של 106,500 ש"ח נכון ליום 2.5.07 כמפורט לעיל.

מטעם התובעת העידו התובעת ובעלה מר גולן, המומחה מר קורלניו, רו"ח יעקובי, מטעם הנתבעת העידו מר שאלתיאל המומחה מר נס, ומר ראובני. באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

קיומו של חוב הארנונה,

הנתבעת טוענת, כי לאור קיומו של חוב הארנונה קמה לה הזכות לבצע הליכי גבייה מנהליים.

התובעת הכחישה את קיומו של חוב הארנונה, ואת זכותה של הנתבעת לבצע הליכי גבייה מנהליים, אולם לאחר שנין פס"ד בפי שפורט לעיל, על ידי ביהמ"ש לעניינים מקומיים באריאל, שם נקבע ולאחר דיון כי התובעת חבה בסכום של 12,641.9 ש"ח בחיובי ארנונה, וזאת נכון ליום 14.4.08, הרי אין מקום לטענות לעניין זה.

עוד יש לציין כי הנתבעת צירפה לתצהירו ל מר ראובני תדפיס יתרת חוב, נספח 2 ממנו עולה קיומו של חוב ארנונה.

עוד יש להפנות לסיכומי ב"כ התובעת מהם עולה כי אומנם קיימת הכחשה לקיומו של חוב ארנונה, אולם אין כל גרסה עובדתית אחרת בנוגע  לחוב זה, לא טענה כי החוב סולק, או כי תשלומי הארנונה שולמו ולא טענה אחרת.

אם כך אני קובעת כי לאור חיובי ארנונה שלא סולקו הנתבעת הייתה רשאית לנקוט בביצוע הליכי גבייה מנהליים לשם גבייתם, ובכלל זה עיקול מיטלטלין.

שווי המעוקלים;

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שווים של המעוקלים, כאשר הטענה המרכזית של התובעת הינה, שהמעוקלים נמכרו במחיר הנמוך משווים.